יום השואה

האם צריך להיחשף לזוועות שהיו בשואה? האם זיכרון השואה הוא לשם לזכור או רק אם באה תנופה אחרי זה?

כדי שימי הזיכרון לשואה לא יהפכו רק לפסטיבלי דיכאון, נחוצות גם התבוננות על ההישגים ותקווה.

למה הצום של עשרה בטבת נבחר כיום הקדיש הכללי לזכר החללים בשואה, למה לא ט’ באב או י"ז בתמוז או אפילו היום שנקבע כיום השואה והגבורה? האם יש קשר מהותי בין י’ בטבת לבין זכר השואה?

הגרמנים זירזו אותם בירידה מהרכבת. רחל ואמה ירדו וניצבו מול המפקד, כנראה מנגלה. הוא שאל אותה: "בת כמה את?". רחל ראתה שבצד שמאל שותים מים והלכה לשם בלי לענות. כאשר חזרה, אמה קראה לה. אולם יהודי אחד אחז בה ולא הניח לה ללכת, כי ידע שאמה נמצאת בין אלו שעומדים להירצח

על השואה צריך להסתכל לא רק בצורה פרטית אלא גם בצורה כללית, כהסבר על הסגולה הישראלית וכהתחלת הגאולה. צפו בשיעורו של הרב אליהו ברין.